באר היטב חשן משפט רי״ג

מהדורה: תורת אמת 357

מקור שולחן ערוך, חושן משפט רי״ג
1 פירות כוורת ופירות שובך באיזה ענין קנה. ובו ב סעיפים: המוכר פירות שובך או פירות כוורת לחבירו קנה ואין זה מוכר דשלב"ל לפי שאינו מוכר יונים שיולדו או דבש שיבוא לכוורת אלא הוא מוכר שובך לפירותיו או כוורת לדבשה שהרי הוא כמוכר אמת המים לחבירו שהוא נהנה בכל מה שיצוד בה כך זה הקנה שובך זה לפירותיו כמו שמוכר אילן לפירותיו:
2 הביצים והאפרוחים עצמם שיש בשובך לא קנה אותם בעל השובך כ"ז שלא פרחו ודבר זה תקנת חכמים הוא ומשום לא תקח האם על הבנים נגעו בה לפיכך הרוצה להקנות אפרוחים וביצים אלו לחבירו מטפח פי' מכה בידו על השובך עד שיפרחו האמהות ויגבהו מעל הארץ ואח"כ יקנה אותם לחבירו בא' מדרכי הקנאות המטלטלין:
פירוש באר היטב חשן משפט רי״ג
1 לפירותיו. דמדלא אמר פירות שובך פלוני או יונים שיולדו לי בשנה זו אני מוכר לך נשמע דכוונתו היה להקנות לו באופן המועיל וכאילו א"ל השובך מכור לך להיונים שיולדו בתוכו וכן הכוורת לדבשה וכדי של"ת דאף אם א"ל כן לא יהא נמכר כיון שהוא דשלב"ל דאין היונים נולדים מגוף השובך כמו פירות האילן שיוצאים מגוף האילן מש"ה אמר שדומה לאמת המים שהדגים ג"כ אינן נולדים מגוף המים אלא מתגדלין בתוכו ונמכרין כמו אילן לפירותיו עכ"ל הסמ"ע והט"ז כתב דאה"נ מיירי באומר שיולדו ואפ"ה לא מקרי דשלב"ל כיון שזכר הכוורת והשובך כו' ע"ש:
2 מטפח. כת' בד"מ ומשמע מפרש"י דאף אם עמדה מעליהם פעם אחת קנאה ודלא משמע כן במ"מ פכ"ג דמכירה ועיין במ"מ שזה אינו ועיין בב"ח. ש"ך:
3 האמהות. ה"ה אם פרחו האפרוחים אלא דמיירי כאן באפרוחים קטנים שא"י לפרוח אף אם יטפח בקן ודומיא דביצים ולהן אין תקנה עד שתפרח מהן האם ואז מיד קונה לו האפרוחים והביצים ושוב אף אם חזרה ורבצה האם עליהן מותר ליקח האם עם הבנים ואף שדרשו רז"ל שלח תשלח אפילו ק' פעמים ה"מ כשהקן אינו בחצירו דאז אף אם פרחה האם מהן כ"ז שלא נטל הקן בידו וזכה בהן לא מקרי מזומן וחזר האיסור לכמו שהיה משא"כ כשהוא בחצירו מיד שהאם פרחה זכה חצירו בקן ונעשה מזומן. סמ"ע: